יום ראשון, 20 ביולי 2014

פטרת ציפורניים לעולם לא נרפאת מעצמה



יתרה מכך, הפטרייה פוצעת את הציפורן והעור ויכולה לגרום לזיהומים נוספים ולעור מודלק ומגורה. הטיפול הטוב ביותר הוא הטיפול חיצוני מבוסס על חומרים טבעיים שאינו פוגע במערכות הגוף הפנימיות. למרות שרוב האנשים מיואשים מטיפול בפטרת הציפורניים לאחר שניסו תרופות ומשחות כה רבות, יש כיוון טיפולי טבעי אחר שעובד! איבחון נכון של הפטרייה יחד עם רפואה סינית שאלפי שנים יודעת להילחם ולחסל פטרת ציפורניים מביא לתוצאות מצויינות.

מאין מגיעה הפטרת לציפורניים?

פטרת הציפורניים היא למעשה זיהום על רקע פטרייה בציפורניים. הפטרייה יכולה להגיע לציפורניים בעקבות הליכה ברגליים יחפות במקומות ציבוריים, שם יש פטריות לרוב ואלו לעיתים 'נתפסות' או חודרות לרגל באזור בו יש חתך או פצע. אנשים רבים מספרים שפטרייה בציפורן הגיעה לאחר טיפול פדיקור ומניקור, כך שיתכן שהייתה פטרייה על הכלים בהם נעשה שימוש בעת הפדיקור. בנוסף, יתכן שפטרייה שהייתה על העור גדלה והתפשטה גם לאזור הציפורן. מחלות של שמערבות חולשה של מערכת החיסון או פגיעה במערכת החיסון כמו בעת טיפול בכימותרפיה עשויים לגרום לפטרת ציפורניים

במצבים קלים של פטרייה בציפורן לעיתים תופיע נקודה כהה על הציפורן או קווים לבנים או התעבות עדינה של הציפורן, אך במצבים קשים יותר של פטרייה בציפורן, הציפורן בדרך כלל מלבינה ומתעבה, ובהמשך אף מתקשה מאד ומתנתקת מן העור שבתחתית הציפורן. עם הזמן הציפורניים הופכות צהובות ועכורות, מתעבות, נעשות רגישות וכואבות ועם הזמן מתפוררות ואפילו נושרות. מצב זה יכול להיות מלווה בריח לא נעים. חלקיקי פטריה עלולים להדביק אנשים אחרים ואפילו להוביל לזיהום חיידקי בעור. אישור סופי לכך שאכן מדובר בפטרייה בציפורן ניתן לקבל ע"י בדיקת דגימה משיירי הציפורן מתחת למיקרוסקופ או על ידי גידול תאי תרבית כדי לבדוק איזה סוג של פטרייה גורם לזיהום 

פטרת, פטרת ציפורניים, פטרת צפורניים, פטרת ציפורניים טיפול בבית 

למרות שהמדע מתקדם והאדם כבר הגיע לחלל, למרות שהאדם מתיימר ליצור שיבוטים גנטיים, להביא ילדים לעולם בהפריית מבחנה, הרפואה המערבית עדיין מתקשה לחסל פטרייה בציפורניים! בבתי המרקחת ניתן לרכוש משחות ולקים שונים שמביאים להקלה מסוימת, וכשאלו לא מועילים רופא המשפחה או רופא העור ימליץ על טיפול תרופתי לחיסול הפטרייה. אך טיפול זה עשוי לפגוע בכבד, כך שבמקביל לטיפול יש לבצע בדיקות דם כדי לוודא שהכבד עדיין בריא... הבעיה היא, שלאחר מספר שנים הפטרייה שוב חוזרת... 

מדוע הפטרייה כה עמידה?

הפטרת נאחזת ככל הנראה בבשר הציפורן ובשכבות העמוקות של עור ומתפשטת במהירות גדולה. היא מכה שורשים, ושורשי הפטריה אינם מגיבים תמיד לטיפול. מלבד זאת, בשיטת הבדיקה של מרפאת טבעמד גילינו תופעה מעניינת, בדרך כלל בצד בו מופיעה פטרת יש גם זרימת דם מופחתת ועור יותר יבש! מה המשמעות של ממצא זה? לקריאת הטיפול היעל ביותר בהמשך....

מקור: http://www.tevamed.co.il/?CategoryID=177&ArticleID=99&sng=1

פטריות בציפורניים? יש מה לעשות



הציפורן כהה, מכאיבה וצורתה מעוותת? ייתכן שאתם סובלים מאחת ממחלות העור השכיחות ביותר: פטרת. על הסימנים, האבחון והטיפול, וגם כיצד ניתן להימנע. להדפיס ולשמור
מחלת פטריות הציפורניים (פטרת) נמנית עם מחלות העור השכיחות ביותר והיא מהווה כ- 50-20 אחוז מכלל מחלות הציפורניים. שכיחותה עולה עם הגיל, והיא גם פעמים רבות "רצה במשפחה". הפטרת גורמת למיטרד אסתטי בעיקרו, שעה שהיא פוגמת במבנה הציפורן, מעוותת אותה וגורמת פעמים רבות לכאב עז. אולם הבשורה היא שיש מה לעשות, והרבה.

 הגורמים
 
 מספר זנים של פטריות הציפורניים ידועים כיום, והם מגיעים משלושה מקורות עקריים: השכיח ביותר הוא הדבקה מאדם לאדם, השני – מאדמה לאדם, והשלישי, מבעל החיים לאדם.
 את סוגי הפטריות הפוגעות בציפורניים ניתן לחלק לשלוש קבוצות גדולות, על-פי התנהגותן ותגובתן לטיפול: דרמטופיטים, שמר ועובשים. הפטרת מתבטאת באדם בארבע צורות עקריות: בצורה השכיחה ביותר פוגעת הפטרייה בחלק המרוחק של הציפורן או בצידיה. יש והיא פוגעת בחלק המקורב, לעיתים היא פוגעת בחלק השטחי, ולפעמים כל הציפורן נעשית מעוותת ומעובה.

הסימנים

הציפורן החולה הופכת צהובה או חומה, מתעבה ותחתיה מופיעה קשקשת לבנה, לעיתים מתעוותת צורתה, מופיעים בה חריצים והיא אף מתפוררת. הכאב הופך לעתים לחלק משגרת היום והלילה וכל צעד הופך לפרוייקט עתיר כאבים.

פטרת בציפורני הידיים גורמת גם לרגש בושה ונחיתות, והסובלים נוטים להסתיר את קצות אצבעותיהם, בשילוב ידיים או הסתרה באמצעות חפצים, מחמת המבוכה 

פטרת, פטרת ציפורניים, פטרת צפורניים, פטרת ציפורניים טיפול בבית

הסכנות

חשוב לטפל בציפורן הפטרייתית בעיקר עקב העובדה שהציפורן היא מאגר לפטריות. מן המאגר הזה נודדות פטריות אל ציפורניים סמוכות, אל בין האצבעות או אל כף הרגל.

יש מחלות ציפורניים שונות שאינן פטרייתיות אך דומות בחזותן לציפורניים פטרייתיות. יתרה מזו, יש מחלות ציפורניים כגון פסוריאזיס (ספחת העור)
ה"שואבות" אליהן פטריות. ידוע שציפורניים פגועות מסיבה כלשהי הן קרקע נוחה להתמקמות פטריות. כאשר יש גם ספחת וגם פטריות, הטיפול בפטרייה עשוי להעלים אותה, אך לא לפתור את בעיית הפסוריאזיס.

כאשר אין מעורבות מבנית של מחלות אחרות בנוסף על פטרת ציפורניים, ברוב המכריע של המקרים ניתן לרפא את הציפורן החולה בפטרייה. הרופא המטפל הוא שקובע אם זו מחלה פטרייתית טהורה או משולבת, ולאור ממצאיו הוא יסביר למטופל את כדאיות הטיפול.

האבחון

האבחנה נעשית בשתי שיטות: משטח ישיר ותרבית. מחצית מן הקשקשים נלקחת למשטח ישיר כדי לקבל מושג אם יש פטרייה. את יתרת הקשקשים זורעים בתרבית. או-אז ניתן לזהות את סוג הפטרייה.

הטיפול

הטיפול בפטרת ציפורניים הוא מערכתי מעיקרו. בין התרופות הישנות, שהשימוש בהן פחת מאוד, נמנות ניזורל (קטו-קונזול) וגריפולין (גריזאופולבין). עם התרופות החדשות נמנות ספורנוקס (איטרקונזול), למיסיל (טרבינפין) וטריקן (פלוקונזול).

יעילותן של התרופות שונה בהתאם לסוג הפטרייה. כללית, ספורנוקס יעילה נגד כל שלושת סוגי הפטריות. היא ניתנת באחת משתי צורות: שני כדורים ליום לאחר האוכל במשך 4-3 חודשים, או 4 קפסולות ביום, שתיים בבוקר ושתיים בערב, במשך שבוע ימים, הפסקה של חודש, שוב שבוע ושוב הפסקה של חודש, 4-3 פעמים.

למיסיל יעילה בעיקר נגד פטריות מסוג דרמטופידים והיא ניתנת במינון של כדור אחד ביום במשך 4-3 חודשים. טריקאן פחות יעילה לפטרת הציפורניים.

ולסיום, ניפוץ מיתוס: בקרב הדיוטות מתהלך החשש שתרופות נגד פטריות ציפורניים הורסות את הכבד. באופן כללי אין כל אמת בכך, שכן תפקודי הכבד חוזרים לנורמה עם תום הטיפול.

מקור: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2916167,00.html

פטרת הציפורניים (Onychomycosis)



פטרת הציפורניים (שם מדעי: Onychomycosis) היא זיהום פטרייתי של הציפורניים ומהווה עד לכ-20% מכלל מחלות הציפורניים באדם.
מצב זה עשוי להשפיע על אצבעות הידיים או הרגליים אך זיהומים פטרייתיים של אצבעות הרגליים נפוצים במיוחד. שיעור ההידבקות בפטרת הציפורניים עומד על כ-6%-8% בקרב האוכלוסייה הבוגרת. הסוג הנפוץ ביותר של פטרת הציפורניים, המהווה כ-80%-90% מכלל המקרים, נקרא tinea unguium ונגרם על ידי דרמטופיטים, קבוצת פטריות הגורמות לזיהומים פטרייתיים נפוצים בקרב בעלי חיים, ובהם בני אדם.

גורמים

דרמטופיטים הם סוג הפטריות הנפוץ הגורם לפטרת הציפורניים. שני מינים דרמטופיטיים - Trichophyton rubrum ו-Trichophyton interdigitale גורמים לרובם הגדול של מקרי פטרת הציפורניים ברחבי העולם. דרמטופיטים אחרים שעשויים להיות מעורבים בזיהומים הם Epidermophyton floccosum, Trichophyton violaceum, Microsporum gypseum, Trichophyton tonsurans, Trichophyton soudanense (שיש המחשיבים אותו לוריאנט אפריקאי של ה-T. rubrum ולא למין העומד בפני עצמו) והמין הנפוץ בקרב הבקר - Trichophyton verrucosum.
שם מיושן שאפשר שעדיין בשימוש באי אלו מעבדות הוא Trichophyton mentagrophytes במקום Trichophyton interdigitale. השם Trichophyton mentagrophytes מוגבל כיום לסוכן מחלת ה-favus אצל עכברים; אמנם, פטרייה שכזו עשויה לעבור מעכבר לבן אנוש, אך לרוב היא תזהם את העור ולא את הציפורניים.
גורמים אחרים לפטרת הציפורניים הם שמרים (5%-17%) דוגמת ה-Candida albicans, ועובשים לא-דרמטופיטיים, ובמיוחד מתוך הסוג Scytalidium (ששמו שונה באחרונה ל-Neoscytalidium), ה-Scopulariopsis וה-Aspergillus.
שמרים גורמים בעיקר לפטרת בציפורני ידיהם של אנשים המרבים להשרות את ידיהם במים. Scytalidium משפיע בעיקר על אנשים החיים באזורים טרופיים, אך הוא ישרוד את מעברם לאזורי אקלים ממוזג. עובשים אחרים יופיעו לרוב אצל קשישים שעברו את גיל 60, ונוכחותם בציפורן משקפת את היחלשותה הקלה של יכולת הציפורן להגן על עצמה מפני פלישה פטרייתית 

פטרת, פטרת ציפורניים, פטרת צפורניים, פטרת ציפורניים טיפול בבית

הטיפול בפטרת הציפורניים

הטיפול בפטרת הציפורניים יחל לרוב לאחר אבחון מעבדתי של הפלישה הפטרייתית בהתבסס על התבוננות במיקרוסקופ ותרבית של חלקיקי ציפורן שגורדו או נגזמו על ידי הלבורנט, שבועיים לפחות לאחר הפסקת כל טיפול בפטרת שעשוי לפגוע ביכול האבחון המעבדתי.
תרופות אנטי-פטרייתיות בנטילה פומית דוגמת טרבינאפין (למיסיל), איטראקונאזול וספורנוקס, הוכחו כיעילות ביותר בטיפול בפטרת הציפורניים. כמו כן ניתן להשתמש במספר לקי ציפורניים לשימוש מקומי, כמו לק לציפורניים המכיל ריכוז של 5% אמורולפין או 8% ציקלופירוקס אך הטיפול בהם יעיל רק בשלבים הראשונים של התפתחות הפטרת.
פתרון טבעי ויעיל הוא מלח: טבילת הרגליים בקערית מים (מחוממים) רוויים במלח למשך 10 דקות ביום מניבה תוצאות לאחר כחודש[דרוש מקור].

יעילותן היחסית של התרופות

מחקר משנת 2000 בחן את מידת יעילותן של תרופות מקומיות שונות לזיהומי עור וציפורניים פטרייתיים ברגל. המחקר סקר 72 ניסויים קליניים אקראיים שנערכו עד לדצמבר 1997. הממצאים העיקריים היו:
  • allylamines, azoles ו-undecenoic acid נמצאו כיעילים.
  • ה-allylamines ריפאו מעט יותר זיהומים מאשר ה-azoles, אך היו יקרים הרבה יותר.
  • אופן הטיפול הטוב ביותר מבחינת עלות-תועלת הוא בהתחלה לטפל ב-azoles או ב-undecenoic acid ובמקרה שהטיפול נכשל, להשתמש ב-allylamines כתרופות קו-שני.
מחקר משנת 2002 השווה את יעילותה ובטיחותה של הטרבינאפין לפלצבו, איטרקונזול ו-griseofulvin בטיפול בזיהומים פטרייתיים של הציפורניים. הממצאים העיקריים היו שלצורך צמצום היקף פגיעת הפטרייה הייתה הטרבינפין טובה משמעותית מהאיטרקונזול והגריסאופולבין, ושטרבינאפין נסבלה טוב יותר על ידי הנסיינים מאשר האיטרקונזול.
  • מחקר קטן שבוצע בשנת 2004 הראה שלק ציפורניים המכיל ציקלופירוקס בריכוז 8% היה יעיל יותר כאשר שולב עם קרם urea מקומי בריכוז של 40%, שמבצע למעשה סוג של עקירה כימית (להבדיל מכירורגית) של הציפורן על ידי המסתה.
  • מחקר שבוצע על 504 נסיינים בשנת 2007 גילה שעקירה כירורגית של הציפורן בשילוב עם טרבינאפין בנטילה פומית (דרך הפה, להבדיל מקרם למריחה מקומית) הפחית משמעותית את תדירות הימצאות תסמיני הזיהום הפטרייתי בהשוואה לנטילת טרבינאפין בלבד.
  • ניסוי קליני אקראי משנת 2007 עם 249 משתתפים הראה ששילוב של לק אמורולפין לציפורניים עם נטילה פומית של טרבינאפין הגביר את יעילותו הקלינית של הטיפול בטרבינאפין בלבד וגם היה טוב יותר בניתוח עלות-תועלת.

פיתוחים חדשים

  • לק רפואי לציפורניים, NM100060 של NexMed נמצא בניסויים קליניים בשלב III. הוא מכיל טרבינפין כמרכיב הפעיל וכן חומר המשפר את חדירת התרופה למיטת הציפורן בה הפטרת פורחת. מכירות מוצר זה צפויות להתחיל לכל המוקדם בשנת 2008.
  • לייזר - מכשור לייזר חדשני מאפשר חדירה לעומק הציפורן ופגיעה בפתוגן הגורם לתופעה וחיסולו באמצעות מספר טיפולים.
  • ניסויים קליניים רבים נערכים כל הזמן לבחינת תרופות וטיפולים חדשים נגד פטרת הציפורניים.

מקור: http://www.proaging.co.il/node/597